פנסיה תקציבית

הסדר פנסיה תקציבית לעובד הוא תשלום קצבה לפי דין או הסכם מאוצר המדינה או מקופת המעביד.

בהתאם לסעיפים 89 ו-90 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, מהמשכורת המשולמת לעובד או לנושא משרה, לפי העניין, שחל לגביהם הסדר פנסיה תקציבית בעד יום 1 בינואר 2004 ואילך ינכה המעביד תשלומים בשיעורים כמפורט להלן:

1) בעד שנת 2004 – 1% ממשכורתו הקובעת של עובד או נושא המשרה, לפי העניין.
2) בעד התקופה החל ביום 1 בינואר 2005 ואילך – 2% ממשכורתו הקובעת של עובד או נושא המשרה, לפי העניין.

עד לשנת 2004 לא נוכה ממשכורתו של עובד או נושא משרה שחל לגביו הסדר פנסיה תקציבית ניכוי כלשהו.

עובדי מדינה חדשים אינם זכאים עוד להסדר פנסיה תקציבית וזכויותיהם לקצבה מבוטחות ככלל בקרנות הפנסיה.

החל ממרץ 2002 הוגדל המרכיב הפנסיוני המבוטח בשכר עובדי מדינה וותיקים שהחלו עבודתם לפני מועד זה. הביטוח נעשה באמצעות פנסיה צוברת, בשונה מפנסיה תקציבית, בקופת גמל או קרן פנסיה על פי בחירת העובד. שינוי זה מאפשר הדרגתית להגדיל את שעור השכר המבוטח לגמלאות בגין מרכיבי שכר שאינם במשכורת הקובעת.

על מי חל חוק הגימלאות

חוק הגימלאות חל על מי שנתמנה לשירות המדינה לפי חוק שירות המדינה (מינויים, התשי"ט-1959 (להלן – חוק המינויים), שוטרים, סוהרים, מורים בשירות המדינה. בנוסף, החוק חל גם על עובדי תאגידים שהוקמו מכוח חוק ונקבע באותו החוק כי תנאי העבודה של העובדים האמורים הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה.

עובדי מדינה חדשים מבוטחים בפנסיה צוברת באמצעות קרנות פנסיה או חברות ביטוח ואינם זכאים לקיצבה על פי חוק הגימלאות. המועד הקובע למעבר עובדים חדשים לפנסיה צוברת שונה בין דרוג לדרוג. ברוב דרוגי השכר, המועד הקובע הינו למי שהתמנו החל מיום 1 אפריל 2002.  מורים, רופאים,אחים ואחיות בבתי חולים ממשלתיים, עובדי מחקר במערכת הביטחון ובמשרד ראש הממשלה – החל מיום 31 אוגוסט 2002.

החוק לא חל  על מי שנתקבל לשירות המדינה בנציגות ישראל בחוץ לארץ במעמד עובד מקומי.

חוק המינויים מפרט אוכולסיות שונות אשר החוק אינו חל עליהן ועל כן גם לא חל לגביהן הסדר פנסיה תקציבית.

כך למשל, עובד בשכר יומי, בעבודה שלפי טיבה אינה צמיתה ובכללם עובדים זמניים, עובד מדינה המועסקים בחוזה מיוחד (אלא אם נקבע בחוזה שחוק הגימלאות יחול לגביו), עובד מדינה המועסק כדין על פי חוזה יחיד ונקבע בחוזה שהחוק לא יחול על אותו עובד, חייל, עובד מערכת הביטחון, אזרח עובדי צה"ל, חבר כנסת, שופט, דיין.
 

מי זכאי לגימלה

פורשי גיל

בהתאם לסעיף 18 לחוק הגימלאות עובד ששירת 10 שנים לפחות רשאי נציב שירות המדינה להחליט על יציאתו לקצבה אם הגיע העובד לגיל 60, והוא חייב לעשות כן בתום החודש שבו הגיע העובד לגיל פרישת חובה כמשמעו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (להלן – חוק גיל פרישה) (היינו גיל 67).
החליט נציב שירות המדינה להוציא עובד לקצבה כאמור יהיה תשלום הקצבה מידי.
ולגבי גננת ששירתה עשר שנים כגננת (להלן- גננת ותיקה) רשאי נציב שירות המדינה להחליט על יציאתה לקצבה אם הגיעה לגילאים המפורטים להלן, בהתאם לחודש לידתה (להלן – גיל פרישה לגננת):
• עד מרס 1947 – 57;
• אפריל עד אוגוסט 1947 – 57 ו-4 חודשים;
• ספטמבר 1947 עד אפריל 1948 – 57 ו-8 חודשים;
• מאי עד דצמבר 1948 – 58;
• ינואר עד אוגוסט 1949 – 58 ו-4 חודשים;
• ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 – 58 ו-8 חודשים;
• מאי 1950 ואילך – 59.

פיטורין

בהתאם לסעיף 15(4) לחוק הגימלאות עובד שפוטר לאחר 10 שנות שירות כשהוא בגיל הקבוע לגביו בהתאם לחודש לידתו כמפורט להלן או יותר, ולא נפסל לשירות המדינה לפי החלטת בית דין יהיה זכאי לקבלת קצבה מידית:
1) עד מרס 1964 – 40 ;
2) אפריל עד אוגוסט 1964 – 40 ו-4 חודשים;
3) ספטמבר 1964 עד אפריל 1965 – 40 ו-8 חודשים;
4) מאי עד דצמבר 1965 – 41;
5) ינואר עד אוגוסט 1965 – 41 ו-4 חודשים;
6) ספטמבר 1966 עד אפריל 1967 – 41 ו-8 חודשים;
7) מאי 1967 ואילך – 42.

פורשי בריאות

- בהתאם לסעיף 15(2) לחוק הגימלאות עובד שפוטר לאחר 5 שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי, אם דרגת נכותו היא 25%  או יותר יהיה זכאי לקבלת קצבה מידית.

- בהתאם לסעיף 15(3) לחוק הגימלאות עובד שפוטר לאחר 10 שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי יהיה זכאי לקבלת קצבה מידית.

פרישה מרצון

1.  בהתאם לסעיף 17(1)  עובד רשאי לצאת לקצבה לאחר ששירת 25 שנים, אם הגיע לגיל הקבוע לגביו בהתאם לחודש לידתו כמפורט להלן:
- עד מרס 1949 – 55;
- אפריל עד אוגוסט 1949 – 55 ו-4 חודשים;
- ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 – 55 ו-8 חודשים;
- מאי עד דצמבר 1950 – 56;
- ינואר עד אוגוסט 1951 – 56 ו-4 חודשים;
- ספטמבר 1951 עד אפריל 1952 – 56 ו-8 חודשים;
- מאי 1952 ואילך – 57.
 
לגבי עובד כאמור בהתאם לסעיף 46(ב) לחוק הגימלאות  יהיה זכאי לקבלת קצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל 60. אולם אם קבעה הועדה הרפואית כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות – תשולם הקצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי- כשרו להשתכר התחיל לאחר מכן – מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי כשרו כאמור.
ולגבי גננת ותיקה במקום גיל 60 כאמור יהיה גיל פרישה לגננת.

2. בהתאם לסעיף 17(2) לחוק הגימלאות עובד רשאי לצאת לקצבה לאחר ששירת 10 שנים אם הגיע לגיל 60 או אם ועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אין הוא מסוגל לעבוד בשירות המדינה.

3. בהתאם לסעיף 17(3) לחוק הגימלאות עובד רשאי לצאת לקצבה לאחר תקופת שירות של 20 שנה בהוראה, כמורה או כגננת בכל גיל.

לגבי עובד כאמור בהתאם לסעיף 46(ב) לחוק הגימלאות  יהיה זכאי לקבלת קצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל 60. אולם אם קבעה הועדה הרפואית כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות – תשולם הקצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקצבה, ואם אי- כשרו להשתכר התחיל לאחר מכן – מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי כשרו כאמור.
ולגבי גננת ותיקה במקום גיל 60 כאמור יהיה גיל פרישה לגננת.

4. גננת ותיקה רשאית לצאת לקצבה אם הגיעה לגיל פרישה לגננת.

הקפאה
בהתאם לסעיף 17א לחוק הגימלאות עובד רשאי לצאת לקצבה בכל גיל לאחר ששירת  10 שנים. בחר העובד כאמור תשולם לו הקצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה (היינו 67). אולם –
• אם פרש העובד לפני הגיעו לגיל 67 מכל עבודה או משלח יד, מסיבות מצב בריאות לקוי, והחל לקבל עקב פרישה זו קיצבה מכוח חיקוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תשולם לו קצבת פרישה לפי חוק הגימלאות מהחודש שבו החל לקבל את הקצבה עקב הפרישה האמורה וכל עוד משתלמת לו הקצבה האמורה.
• אם פרש העובד מכל עבודה או משלח יד לפני הגיעו לגיל 67 ואינו זכאי לקצבה כאמור, תשולם לו קצבת הפרישה לפי חוק הגימלאות מהחודש המתחיל אחרי יום הפרישה מכל עבודה או משלח יד, אך לא לפני תום החודש שבו הגיע לגיל 60.
• אם העובד אינו זכאי לקצבה כאמור אך קבעה הועדה הרפואית כי הוא אינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות, תשולם לו קצבת פרישה החל מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי כשרו וכל עוד נשמך אי כשרו האמור או כל עוד ראוים אותו כמבוטל לפי האמור בסעיף 127ו לחוק הביטוח הלאומי.

לצורך בדיקת האמור לעיל, על העובד להגיש בקשה למינהל הגימלאות לצורך בדיקת עמידתו בתנאים האמורים.

הקפיא אדם זכויותיו ונפטר לפני הגיעו לגיל המזכה לתשלום, שאיריו זכאים לקצבה החל מחודש לאחר מועד הפטירה. אחוזי הקצבה לשארים יחושבו על פי הכללים החלים על שארי גמלאי.
 
חשיבות תאריך הלידה

לתאריך הלידה חשיבות רבה בקביעת הזכאות לפרישה. כמו כן לתאריך הלידה השפעה על חישוב מענק הפרישה, ההיוון וזכויות אלמן/ה וילדים.
אנו מסתמכים על תאריך הלידה כפי שמופיע בנתוני משרד הפנים. היה ויש לך השגות על תאריך הלידה המופיע עליך לפנות למשרד הפנים לשינוי.
כאשר  מופיע ברישומי משרד הפנים רק שנת לידה –  יקבע תאריך לידה לפי חוזר נש"מ 6/2001.
-   באם יש צורך לשנות תאריך לידה יש לפנות למשרד הפנים לפני תהליכי הפרישה.
- שינוי לאחר ביצוע הליך הפרישה לא יובא בחשבון.
 

תקופות שרות מזכות

תקופת שרות המובאת בחשבון לעניין חוק הגימלאות היא תקופה רצופה שבשלה מגיע לעובד משכורת.

תקופות המפורטות להלן אינן מפסיקות את רצף השירות –
• תקופה שמגיעים בעדה דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי.
• תקופה שדינה כדין שירות לפי סעיף 12 חוק חיילים משוחררים ( בעיקר שרות חובה ).
• תקופת שירות חלקי לפי חוק חיילים משוחריים או תקופת שירות מילואים לפי חוק שירות ביטחון.
• תקופה שלא הגיעה בעדה לעובד משכרות אך שולמו בעדה על ידיו או מטעמו, בהסכמת נציבות שירות המדינה ולשם ריכשת זכות גימלה תשלומים לאוצר המדינה.
• כל העדר אחר שנקבע ככזה שאינו מפסיק את רציפות השירות.

תקופה בה עבד העובד חלקית משרה בהקף של שליש משרה לפחות מוכרת ותקנה זכויות גמלה באופן יחסי לחלקיות המשרה.

זכויות השארים
שארי עובד

עובד שנפטר בזמן שירותו, והוא שירת לפחות שלוש שנים – תשולם לשאריו:

-  לבן זוג – מי שהיה/היתה בעלה/אישתו בשעת מותה, לרבות ידוע/ה בציבור וגר/ה איתו/ה אותה שעה וכל עוד לא נישאו-  קיצבה בשיעור 40%. האמור לעיל לא יחול לגבי בני זוג שהייתה ביניהם פרידה של קבע.

- ליתומים - עד גיל 20 ואם משרתים בצה"ל עד גיל 21 (או עד שחרור מצה"ל המוקדם מבין שניהם) ויש בן זוג הזכאי לקיצבה – קצבה שיעור 10% לכל יתום ובתוספת 5% לכלל היתומים גם אם אין יותר מיתום אחד.

-   שירות לאומי ליתום נחשב כאילו שירת בצה"ל בתנאי ששירת בשירות לאומי שנתיים ברציפות.

- ליתומים - עד גיל 20 ואם משרתים בצה"ל עד גיל 21 (או עד שחרור מצה"ל המוקדם מבין שניהם) ואין בן זוג הזכאי לקיצבה – 15% קצבה לכל  יתום בתוספת 15% לכלל היתומים גם אם אין יותר מיתום אחד.

- לתלויים - אשר תלותם בנפטר מבחינה כלכלית- 10% קיצבה לכל אחד ובאין אחרי הנפטר לא בן זוג ולא יתומים הזכאים לקיצבה – 15% קיצבה לכל אחד.

-   סך קצבאות לשארי העובד לא יעלו על 70% מהמשכורת הקובעת של העובד.-   לצורך הכרה בתלוי או בידוע/ה בציבור נעשית בדיקה במינהלת הגימלאות.

עובד שנפטר לאחר 3 שנות שירות רשאים שאריו, אם השתכנע הממונה כי הבחירה היא לטובתם, לבחור בפיצוי פיטורין במקום קיצבה. תשלום הפיצויים נעשה באמצעות המשרד שבו הנפטר עבד.

עובד שנפטר בזמן שירותו לאחר ששירת פחות מ-3 שנים, ישולם לשאריו מענק בשיעור שיקבע ע"י הממשלה.
החשב הכללי פרסם חוזר המפרט את הסכומים וניתן לעיין בו באתר החשכ"ל באוצר.

שארי פנסיונר

פנסיונר הזכאי לקצבת פרישה שנפטר – תשולם לשאריו :

- לבן זוג – אם היה בן זוגו לפחות 3 שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד , כל עוד לא נישא – 60% מקצבת הנפטר. אך לא יותר מ-40% מהמשכורת הקובעת. האמור לעיל לא יחול לגבי בני זוג שהייתה ביניהם פרידה של קבע.

- ליתומים – עד גיל 20 ואם משרתים בצה"ל עד גיל 21 ( או עד לשחרור מצה"ל צהמוקדם מבין שניהם) ויש בן זוג  הזכאי לקצבה – 15% מקצבת הנפטר
לכל יתום

- ליתומים – עד גיל 20 ואם משרתים בצה"ל עד גיל 21 ( או עד לשחרור מצה"ל המוקדם מבין שניהם) ואין בן זוג הזכאי לקצבה – 15% מקצבת הנפטר לכל יתום ובתוספת 25% מהקצבה לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד.

- לתלויים - אשר תלותם בנפטר מבחינה כלכלית ואין אחרי הנפטר לא בן זוג ולא יתומים הזכאים לקיצבה – 20% מהקצבה לכל אחד.

- קצבה שארי פנסיונר לא יעלו על 90% מקיצבתו של הנפטר.

אם בן זוג הנפטר היה בן זוגו פחות מ-3 שנים לפני פטירתו – ישולם לבן הזוג מענק כקיצבה שהיה זכאי ( 60% מקצבת הנפטר ) כפול 12.